פסק-דין בתיק תא"מ 2581-12-10

בפני תביעה בסדר דין מהיר לתשלום פיצויים בסך 50,000 ש"ח, על רקע טענות להפרת הסכם לקיום אירוע באולם אירועים אשר מפעילה התובעת.

העובדות

1.                  התובעת הינה חברה פרטית אשר מפעילה אולם אירועים המכונה בשם "נאות ירושלים" (להלן: "האולם") בבני ברק. הנתבעים 5 ו-6 הינם בני זוג אשר נישאו בשעה טובה ביום 8.7.09. הנתבעים 1 ו-2 הינם הורי החתן, הנתבע 6, והנתבעים 3 ו-4 הינם הוריה של הכלה, הנתבעת 5.

2.                  במהלך חודש מאי 2009, נערכו הנתבעים לקראת חתונתם של הנתבעים 5 ו-6, וחיפשו אולם מתאים לעריכת האירוע. ביום 3.5.09 התקשרה הנתבעת 4, סנדרין חמל (להלן: "סנדרין") לתובעת, בכדי לברר פרטים אודות האפשרות לעריכת אירוע החתונה באולם ביום 8.7.09. לסנדרין נמסר כי במועד המיועד פנוי האולם וניתן לקיים בו את האירוע והיא התבקשה להביא לתובעת מקדמה בסך 1,000 ש"ח (להלן: "המקדמה"). בו ביום, ביקשה סנדרין מאחיה, אלברט סיטבון (להלן: "אלברט"), לגשת לאולם ולמסור שיק בסך 1,000 ש"ח לפקודת התובעת וכך היה. אלברט הגיע למשרדי התובעת ומסר שיק בסך 1,000 ש"ח, דחוי וכולל הערה בדבר היותו לא סחיר, וכנגדו הנפיקה התובעת קבלה.

3.                  כחודשיים לאחר מכן, ביום 1.7.09 או בסמוך לכך, התקיימה פגישה באולם בין מנהל התובעת, מרדכי גרוסמן (להלן: "גרוסמן") לבין סנדרין והנתבעת 5. במהלך פגישה זו, הודיעו סנדרין והנתבעת 5 לגרוסמן כי משמועות שהגיעו לאוזניהן הן סבורות שמצבה הכלכלי של התובעת בכי רע וחוששות שהאירוע לא יתקיים כמיועד עקב קשיי התובעת. באותה פגישה, דרשה התובעת תשלום סך של 25,000 ש"ח על חשבון התחייבות הנתבעים לתשלום עבור האירוע, ואילו סנדרין והנתבעת 5 מצידן, דרשו ערבויות לכך שהתובעת תכבד את התחייבויותיה בכל הנוגע לאירוע. בין הצדדים לא הושגה הסכמה וסנדרין והנתבעת 5 יצאו מהפגישה בלא שהותירו כל תשלום לתובעת.

4.                  בעקבות חילופי הדברים באותה פגישה, הבין גרוסמן שאין בכוונת הנתבעים לקיים את האירוע ביום 8.7.09 והורה לעובדי התובעת שלא להכינו. הנתבעים מצידם, פנו לאולם אחר והתקשרו עמו בהסכם לקיום האירוע, שאכן התקיים באולם האחר במועד אשר נקבע מראש, 8.7.09. על רקע זה, עותרת התובעת לתשלום פיצויים.

טענות הצדדים והראיות

5.                  לטענת התובעת, בעקבות פניית הנתבעים אליה ביום 3.5.09 נכרת הסכם לפיו הזמינו הנתבעים מהתובעת את האירוע במועד המיועד. במסגרת אותו הסכם, בין היתר, התחייבו לפצות את התובעת בשיעור של שליש מערך ההזמנה, אך לא פחות מ- 4,000 דולר בצירוף מע"מ, אם תבוטל הזמנת האירוע. מאחר ובמסגרת אותה הזמנה סוכם כי לאירוע יוזמנו כ-600 איש בעלות של 100 ש"ח למנה, הרי שהיקף ההזמנה הגיע כדי 60,000 ש"ח.

בפגישה אשר התקיימה ביום 1.7.09, טוענת התובעת כי הנתבעים העלו דרישות מופרכות במטרה להימנע מתשלום, כאשר למעשה עוד לפני כן כבר התקשרו עם אולם אחר לקיום האירוע.

עוד טוענת התובעת כי גילתה בדיעבד כי הנתבעים קיימו את האירוע באולם אחר, אולם את ההזמנות לאירוע באולם האחר שלחו על גבי אותן מעטפות שקיבלו מהתובעת בעת שביצעו את ההזמנה אצל התובעת, כאשר הנתבעים מוחקים בגסות את שם התובעת מהמעטפות. בכך, טוענת התובעת, הוסיפו הנתבעים להפרת ההסכם גם עוולות של גזל והוצאת לשון הרע.

לפיכך, עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בתשלום פיצויים מוסכמים בסך 4,000$ + מע"מ בגין ביטול האירוע וכן גם לחיוב בפיצויים בגין גזל ולשון הרע. סכום התביעה הכולל הועמד על סך של 50,000 ש"ח.

6.                  לטענת הנתבעים, ראשית לכל יש לדחות את התביעה על הסף בכל הנוגע לכל הנתבעים, זולת סנדרין, בשל היעדר יריבות, שכן אף לא אחד מהם התקשר עם התובעת או הזמין ממנה אירוע כלשהו. כל הקשור בהתקשרות, אשר לא יצאה אל הפועל, נעשה על ידי סנדרין בלבד.

לגופם של דברים, טוענים הנתבעים כי לא חתמו על כל מסמך התקשרות מול התובעת, ואף לא ראו כלל את אותו מסמך עליו מבססת התובעת את טענותיה, ועליו חתומה התובעת לבדה. בסך הכל, טוענים הנתבעים כי ניהלו משא ומתן בתום לב עם התובעת, במסגרת המשא ומתן העלו בפני התובעת את החששות שהיו להם עקב שמועות בדבר קשייה הכלכליים וביקשו ביטחונות לקיום התחייבויותיה. מאחר והתחייבויות כאלה לא ניתנו להם, הפסיקו את המשא ומתן והתקשרו עם אולם אחר. במצב זה, טוענים הנתבעים כי אין כל בסיס לדרישת התובעת לתשלום כלשהו בגין ביטול הזמנת האירוע אצל התובעת.

ביחס לטענות בדבר הוצאת לשון הרע או שימוש במעטפות של התובעת, טוענים הנתבעים כי הנתבעת 2 שלחה בסך הכל מעטפה אחת בשוגג לפלוני, וכי לא הייתה להם כל כוונה לפגוע בכך בתובעת, ולא נגרם לתובעת כל נזק המצדיק חיוב בפיצוי.

7.                  התובעת תמכה את גרסתה בתצהירו של גרוסמן. הנתבעים מצידם, תמכו את גרסתם בתצהירים של כל הנתבעים. בדיון אשר התקיים נחקרו המצהירים על תצהיריהם ובסיומו ניתנה לצדדים ארכה להגשת סיכומים בכתב.

דיון

8.                  המחלוקות אשר נתגלעו בין הצדדים מתמקדות בשני מישורים נפרדים. המישור הראשון הינו המישור החוזי ובמסגרתו טוענת התובעת לקיומו של חוזה, להפרתו ולפיצויים והנתבעים מצידם, בנוסף לכפירה בטענות התובעת, טוענים להיעדר יריבות של כל הנתבעים, זולת סנדרין. המישור השני הינו המישור הנזיקי ובמסגרתו טוענת התובעת לביצוע עוולות של גזל ולשון הרע על רקע שימוש במעטפות הנושאות את שמה.

9.                  ביחס למחלוקת החוזית, יש לבחון אם אכן נכרת בין הצדדים חוזה, כטענת התובעת, שמא לא עברו המגעים את שלב המשא ומתן, כטענת הנתבעים. הנה אשר התברר בעניין זה:

                 א.               לכתב התביעה צירפה התובעת מסמך אשר כונה על ידה "נספח א' - הסכם הזמנת האירוע" (להלן: "מסמך ההזמנה"). עיון במסמך ההזמנה מראה כי אין הוא נושא את חתימת מי מהנתבעים אלא את חתימת התובעת לבדה.